טמקא

קראתי מאמר זה וחשבתי ש"טמקא" היא מילה ארמית מתקופת חז"ל או דבר דומה. חיפשתי בגוגל "טמקא" והבנתי שהאותיות מתאימות למקפים של מקלדת הלטינית ynet…

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה מחשבים | כתיבת תגובה

געגועים לבלוג של אכלסנדר מאן

אני מתגעגע לזמן שכתבנו על הבלוג של אלכסנדר מאן, בשנות 2004 עד 2007. זאת היתה תקופת הזהב של הבלוגים ודיונים, טרם פייסבוק קיים, גם אצלי באתר הקתולים, ניהלתי מספר דיונים פורים ומעניינים. אלכס כתב מאמרים חכמים בסגנון אלגנטי וחריף, שואל שאלות טובות ומאכיל את הוויכוח בסעיף התגובות. מערכת התגובות עצמה היתה משוכללת ואפשרה קריאה ברורה של הרעיונות המתפתחות על בסיס המאמר. תקופת זהב שהלכה לה עוד יותר אחרי שאלכס החליט להפסיק לא רק את ניהול והוספת התוכן בבלוג שלו אלא גם אפשרות קריאת החומר. אנחנו עכשיו מחויבים ללכת לארכיון של הווב כדי לבדוק שאלה אחת או אחרת שננו אז, בתוקפתה הזהב הזאת: http://wayback.archive.org/web/*/http://mann.blog.lab.co.il/

פורסם בקטגוריה ישראל, מחשבים, פילוסופיה | 2 תגובות

המנהיגים הנוצרים בארץ הקודש מודאגים על בקשת הפלסטינים לרשום את כנסיית המולד באונסק"ו

האב פיירבטיסטה פיצבלה, קוסטוס ארץ הקודש (שומר על מקומות קדושים) אמר שהוא מתנגד לרישום כסניית המולד בבית לחם למורשת העולמית של האונסק"ו, כפי שביקשה הרשות הפלסטינית.

יחד עם הפטריארך היווני אורטודוקסי והפטריראך הארמני, שלושת השומרים על מקומות קדושים נוצריים, הוא ביקש לרש"ף להסיר את כנסיית המולד מהקף המורשת העולמית.

אומנם, לפי כללי האונסק"ו, במקרה וכנסיית המולד תירשם, הרשות הפלסטינית תיהפך לארחאית האתר במקום הבעלים הנוצרים של הכנסייה. פיצבלה הבסיר: "אנחנו חוששים שזה יוביל להלאמת המקומות הקדושים. אלו הם מקומות תפילה ולא מקומות תיירות".

המנהיגים הנוצרים גם חוששים על ניצול פוליטי של המקומות.

מקור: לה קרואה

 

פורסם בקטגוריה ישראל, נצרות, קתולי | 2 תגובות

כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת של הפלסטינים

בעקבות קבלת פלסטין כחבר של האונסקו, הרשות הפלסטינית הודיע את כוונתה לבקש מהאונסקו להכיר את כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת. צריך להדגיש שכנסייה זו היא אחת מהכנסיות העתיקות ביותר בעולם ומבקרים אותה כל שנה תיירים נוצרים רבים במסגרת צליינות בארץ הקודש. בחירתו של האתר אינה מקרית אלא מהווה סמל גדול וחשוב לכיוון העולם הנוצרי. למרות שהכנסיה נבתנה בימי קונסטנטינוס במאה הרביעית של הספירה הנוצרית, הכרתה כאתר מורשת פלסטיני אמור לחזק את הדיעה המפוזרת שלפיה ישוע נולד בפלסטין. וזאת למרות שבית לחם יהודה, לפי נוסחתם של ארבעת האוונגליונים, הפכה להיות חלק מפלסטין רק בשנת 135, בעת שהרומאים התחילו לשמש במילה פלסטין כשם רשמי של אזור.

אבל הצביעות הגדולה ביותר היא שהרש"ף, מאז היותה שולטת באזור, מנהלת פוליטיקה של רדיפות כלפי הנוצרים הערבים הגרים בבית לחם. בעיר שהיתיה נוצרית כולה בשעבר נותר רק מספר קטן של משפחות נוצריות. רוב הנוצרים נאלצים להגר לחו"ל תחת הלחץ המוסלמי קיצוני. די לניצול סמלי הנצרות נגד הנוצרים המקומיים ונגד הבנה נכונה של ההיסטוריה הנוצרית כמשורשת במציאות יהודית.

עדכון על הנושא: המנהיגים הנוצרים בארץ הקודש מודאגים על בקשת הפלסטינים לרשום את כנסיית המולד באונסק"ו

פורסם בקטגוריה היסטוריה, יהדות, ישראל, כנסיה, נצרות | 9 תגובות

זכות, זכויות. כמה הרהורים.

כל שנה בתקופת ראש השנה היהודית, אני פותח בעמוד הראשון אחד מהספרים שהוריש לי מנחם מסינה. הספר הוא אחד מהקלאסים: ספר התודעה מאת אליהו כי טוב, "לדעת חוקי האלקים ומצוותיו חגי ישראל ומועדיו". בפרק הראשון, המקודש לחגי תשרי וראש השנה, אני קורא:

"כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועוונות. מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו צדיק, ומי שעוונותיו יותירות על זכויותיו רשע. מחצה למחצה בינוני."

מכאן אני קופץ למילון אבן שושן וקורא את חמש ההגדרות של המילה, אותן אסכם כדלהן: א) רשות, תוקף חוקי לקניין דבר. ב) חשבון לטובת מישהו. ג) סניגוריה, הצדקה בדין, ההיפך לחובה. ד) צדקה, שכר מעשים טובים. ה) יתרון, מעלה, ברכה.

בסעיף ההגדרה השלישית, אבן שושן מביא שני ציטוטים מהמשנה:

הכל מלמדים זכות ואין הכל מלמדים חובה (סנהדרין ד,א)

והווי דן את כל האדם לכף זכות (אבות א,ו)

מה הקשר לכל זה לבין הביטוי "זכויות האדם"? מבינים שכל אדם שווה מול הדין האלהוי, אבל לא מובן מאליו שלמילה זכות יש משמעות בחוץ להגדרת הצדקה האלוהית. אפילו בתחום המשפט האנושי, האידאל של הזכות הוא תמיד נחשב ביחס לזכות שהאלוהים מעניק לאדם. לכן, נראה לי שההגדרה החילונית של המושג "זכות" היא בסופו של דבר מזיופת ומסוכנת. זכויות האדם ללא יחס לצדק אלוהי הן סוג של עבודת אלילים. וזה עוד יותר נכון בעובדה שהמושג "זכויות האדם" אינו מקבל תקבולת ברורה שהיתה צריך להיכנות "חובות האדם". כי הן בהגדרתה המשפטית-תלמודית הן בהגדרה של הצדק האלוהי נמצאים ביחד שני המושגים זכות וחובה.

המשוג הדתי בעל שני מימדים של "זכויות וחובות האדם" הוא מבוסס על ריאליה אנטרופולוגית: האדם הוא חוטא. הוא אינו ה"פראי הטוב" של ז'אן ז'אק רוסו שרק החברה עשתה ממנו רשע.

פורסם בקטגוריה חיי יום יום, יהדות, נצרות, ספרות חז"ל, פילוסופיה | כתיבת תגובה

פייסבוק טוויטר וגוגל פלוס: סמל הצלב

זה פשוט מעניין לראות שהרשתות החברתיות העיקריות לקחו כסמל אותו הת"ו (היווני) או אות הצלב. עדכון הסטטוס הוא מחליף את השיחה והתפילה לאל: פונים למערכת ומישהו או מישהי, ידוע או לא, עונה לך. רצון מובן או תת-מודעי להחליף את הדת?

פורסם בקטגוריה יהדות, מחשבים, נצרות | כתיבת תגובה

מגדל ורנון בנורמנדי

מגדל העיר ורנון בנורמנדי

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה