שטיסל

shtisel

אין לי טלוויזיה בבית. אני משוכנע שמניפולצייית ההמונים עוברת דרכה, ולא בעיקר בהסברה  של יומני האקטואליה. אני מודאג יותר מהסדרות שמהוות כראי מעוות של החברה, לא הבחרה האמיתית אלא החברה כפי שהאליטות רוצות שנייצג אותה. "רוח הזמן" שהיא רוח המודרניות וכל השטויות האלה. עד לפני חודשיים לא היתה לי הזדמנות לבדוק בעצמי מה זה סדרת טלוויזיה, ורק הבנתי שהן תופסות את מוח של אשנים כששמעתי קולגות בקפה מדברים על מה שראו אמש בטלוויזיה ושקנו  את העונה העשירית של סדרה זאת או אחרת.

עכשיו, אני יודע בעצמי מה זה סדרה. במקרה, נפלתי על הפרק הראשון של סדרה ישראלית שהתחילה השנה, והיא סיפורה של משפחת שיטסל, משפחה חרדית מירושלים. האמת שרציתי לבדוק בעצמי לא בדיוק בגלל שזה סדרה אלא בגלל שראיתי בה הזדמנות לתרגל קצת עברית וגם כן להבין יותר עולם שאף פעם לא יכולתי להגיש אליו, המגזר הדתי חרדי.

את 12 פרקים של העונה הראשונה אפשר להסתכל בקישור הבא:

https://sites.google.com/site/directvshow/movies/hwdhllkwtrt-7

הסתכלתי בכל העונה הראשונה. עכשיו, אני מבין יותר טוב מה זה סדרה ומדוע האנשים כל כך משוכים עליהן ומדברים תמיד עליהן בקפה. כל פרק בנוי בצורה שנותנת חשק לדעת מי יקרה אחר כך, ולכן להסתכת בפרק הבא. אני לא יכול לתאר לעצמי כמה רחוק או קרוב התיאור של העולם החרדי שבסרט הוא נאמן או מלאכותי, מה סביר ומה לא. הופתעתי מאוד מהשפעתו של היידיש בחיים של הדוסים האשכנזיים. לא רק שהקשישים עדיין מדברים יידיש, אבל נותרו אצל הצעירים ביטוים וקונצפטים שלמים מהתרבות הזאת.

פעם, בתי הבכורה ראתה שאני מסתכל בשטיסל והיא רצתה להבין מה העלילה של הסדרה. מתוך הניסוי שלי להסביר לה מהן העלילות המרובות, הבנתי שאכן יש סובטיליות פסיכולוגית יותר ממה שחשבתי במבט ראשון. מתחת לתיאור העולם הספציפי הזה, ישנן שאלות יותר אוניברסליות הנוגעות לכל חיי האדם, אהבה וחופשות, עבודה, משפחה, יחס האדם לנפטרים ולאחר.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יהדות, ישראל, סיפורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שטיסל

  1. אליצור סגל הגיב:

    לק"י
    גם לי אין טלויזיה. אבל סדרות אפשר למצוא במחשב. היידיש באמת שפה יהודית חיה. אבל היו כאלה נוספות. הלדינו, הטאטית, יונית- יהודית, ערבית-יהודית, וכיום יש שפה חדשה בתהליכי היוצרות – ישישבש שאפילו יצא לה כבר מילון, והיא מורכבת מיידיש אנגלית עברית וארמית.
    אליצור

    • אכן, לא ציינתי במפורש שהסתכלתי בסדרה דרך המחשב אבל ציינתי קישורים לערוץ דיילימושן.
      לגבי שפות יהודית, אני חייב לציין שלמדתי ז'ודאו-אספניול במסגרת לימודי תואר ראשון באוניברסיטה. התואר לעברית, אבל חייבים היינו ללמוד שפה יהודית משנית. אחרים למדו יידיש ויהודו-ערבית. מה הפתיע בסדרה שטיסל אינו שהדוסים מדברים יידיש אבל שהם מבטאים לשון המקרא, ציטוט פסוקים וספרות חז"ל, בהבעה אשכנזית כך שכמעט אי אפשר להבין אותה. זה כאילו היו שתי שפות עברית: אחת לחיי יום יום, ואחת לשימוש דתי. זה אולי מגביר את תיזה של גלעד צוקרמן שלפיה עברית בת זמננו היא שפה שונה מלשון המקרא, ולשון המקרא היא נלמדת בבתי הספר בישראל כשפה נוספת לעברית מודרנית.
      ואגב, מה דעתך על הסדרה עצמה?
      ניקולא

  2. עידן שיש-ובר הגיב:

    ראשית, עלי להתנצל על תגובה מאוחרת כל-כך למאמר – רק עכשיו נגלה לעיני הבלוג (ואני חייב לציין כי הוא מעניין מאוד!).
    ולעצם העניין, אני מקווה שאוכל להעיר ולהאיר מעט על נושא שפת היידיש (ואנני כותב דברים ידועים וברורים לכלל הקוראים).
    כפי שציין ניקולא, היידיש הינה שפה גלותית שצמחה באזור גרמניה (יהדות אשכנז) כבר במאה התשיעית והיא מורכבת משילוב של שפות גרמניות, עברית וערמית, אך אין זה נושא התגובה שלי…
    על-פי אורך חייהם של דתיים אשכנזים אדוקים – העברית, הינה שפת קודש ועל כן אין להשתמש בה ביום יום, אלה בענייני דת וקודש בלבד! על משקל "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא" (שמות כ'). זו הסיבה שהיידיש מדוברת גם כיום כשפת אם בקרב יהודים אשכנזים חרדים. למעשה אם תיקלה דרכינו לשכונה חרדית בעיר בני-ברק (לדוגמה…) נתפלא לגלות כי השפה המדוברת היא יידיש ולא עברית, כאילו אנחנו מהלכים בעיירה במרכז אירופה ולא בישראל…
    ואכן במרוצת השנים שפת היידיש יצרה סביבה תרבות חברתית-חילונית שלמה – והיתה מכנה משותף וגורם תקשורתי בין יהודים ברחבי כל אירופה. דיברו יידיש כשפת חול יומיומית, שרו ביידיש, כתבו מחזות ביידיש, הציגו הצגות ביידיש ועוד כהנה וכהנה.
    למעשה, כיום כל יהודי אשכנזי שגדל או נולד באירופה בתחילת המאה שעברה (תרום מלחמת העולם השניה) יודע את שפת היידיש כשפת אם. תרבות היידיש פרחה עד מלחמת העולם השניה (בה חוסלה הקהילה היהודית כגורם תרבותי במרכז אירופה).
    דוגמה חביבה לתרבות הינה שני הקטעים המצורפים (של שירים מפורסמים ביידיש מתחילת המאה שעברה):


    ועוד אנקדוטה, המילה "דוסים" היא כינוי ליהודים אורטודוקסים או בשם העם – "חרדים". מאין בא השם דוסים?
    בתעתיק היידיש אין מבטאים את האות "ת" כ-T אלה כ-S. וכך המילה דתי נשמעת ביידיש כ"דסי" ועל כן, דוסים הם פשוט דתיים.

    • שלום עידן,
      תודה על תגובתך המפורטת. לפני כמה חודשים היה לידיון עם חבר דתי ישראלי שירד לאוקראינה וגר שם באופן קבוע וכנראה סופי. הוא מדבר יידיש לילדיו. אחד הנימוקים המרכזיים שהוא מסרב לדבר עברית הוא הסתכלות בעברית בת זמננו כשפה שונה לעברית האוטנטית כלומר לשון המקרא. בנקודה זו נפגשים דוסים יחד עם האקדמאים הפוסט-מודרניים ביותר כגון הבלשן גלעד צוקרמן המכנה לשפה של מדינת ישראל "ישראלית". מקרהו בודד וכמעט יחיד בקהל בלשני העברית, אבל השתעשעתי קצת והצעתי מבחן על מנת לבחון כמה הצהרותיו נכונות וכתבתי מאמר שאפשר לקרוא בבלוג הזה http://www.faz.co.il/story_4956

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s