לעשות נקמה בגוים

הערה לקורא: הטקטס הבא אינו בעצם מאמר במשמעות הקלאסי של המילה. הוא העתק מאורגן של ציטוטים מדיון שהתרחש ברשת החברתית פייסבוק. אין לי מספיק זמן לסדר את הנימוקים של כל משתתפי הדיון בגוף שלם וסדיר, לכן אולי יהיה קשה לקורא לעקוב בהשתלשלות הקטעים שטהרתי מכל סוגיות שהיו נכללים בפוסטים המקוריים ושאין להם עניין להבנת השאלה המרכזית.

ד"ר אביתר מרינברג צילם תמונה זו במוזיאון היהודי בפודפשט. על הסכין האמצעי מבין שלשת סכיני המילה האלה כתוב "לעשות נקמה בגוים". באחד הדיונים בפייסבוק בו הוא פרסם את התמונה, הוא שואל: "האם הצורף ביטא את חלומו האמיתי שהסכין ישמש לרצח, אפילו שידע שבפועל תפקידו המרכזי יהיה להתעלל בעוללים יהודים?"

אביתר מרינברג ממשיך לכתוב:

"לאלה שאינם פוקדים את בתי הכנסת באופן יומיומי: המילים באות מתהילים קמ"ט, והפסוקים המכילים אותן מופיעים לקראת סוף החלק הנקרא "פסוקי דזימרא" שבתפילת הבוקר היומיומית. הם נאמרים, בליווי ניגון נאה, על ידי כל מי שמתפלל אותה:

יעלזו חסידים בכבוד ירננ…ו על־משכבותם"
רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם
לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים
לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל
לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל־חסידיו הללו־יה"

ולבסוף נותן את דעתו: "בעצם, במחשבה נוספת, התשובה הברורה היא כן, יוצר הסכין אכן קיוה וחלם ככל הנראה שהסכין אכן ישמש "לעשות נקמה בגויים", בהתאם לקו מחשבה שישראל יובל מהאוניברסיטה העברית הראה במאמר שעשה הרבה רעש כשיצא לאור: רעיון הנקמה (המלאה דם) היה דומיננטי במחשבה האשכנזית. מה חשב המוהל כשקרא את מילים אלה שניות מספר לפני שקצץ בבשר הרך הנולד, איני יודע."

מהערות אלו יצא דיון מעניין. השתתפתי למושג הנקמה בתנ"ך וכתבתי: "האם מושג הנקמה במקרא שווה למושג המודרני לגרום רעה תחת רעה? במיוחד כשמדובר בנקמתו של האל, לא נראה לי שהאל מנקם כמו עושים בני אדם. להיפך נקמתו של האל היא הגאולה והישועה, לכל העמים כפי שכתוב בישעיהו ס"א ב' "לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו… לנחם כל אבלים" ועוד פרק ס"ג ד' "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה".
אני מביא את השערה הבאה: בגלל שהמילה היא סימן הברית בין ה' לעמו, והיהודים הם העם שמאיר לגוים, הקמת עם ישראל היא הפעולה האלוהית שמאפשרת לגוים להכיר את ה'. זה משנקרא "נקמה" לגוים.

מרינברג עונה: "אתה צודק ללא ספק שמשמעות המילה נקם משתנה מזמן לזמן (גם בתוך המקרא כמובן, שנכתב לאורך מאות שנים). בכל זאת, אני… חושב שיהודים לאורך דורות רבים הבינו את המונח, גם כאשר הוא מיוחס לאל, כבעל קונוטציה אלימה (ולא היתה להם בעיה עם זה)."

ניקולא: "אם נסתכל בקצרה, הסכינים האלה לא השתמשו למרטת הריגת גויים ממש. אז, לפי דעתי, צריך יותר לחקור בתחום הסימבולי או התיאולוגי."

יכין אפשטין הוסיף הערה מעניינת מאוד: "לא התייחסתם בדיון שלכם למטפורה הקבועה המשווה בין הדמים – בין דם היהודי הנשפך כמים ובין דם המילה " ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי" (יחז' טז ו). והמדרשים הקושרים את דם המילה לדם שנשפך. מכילתא פסחא ה: "נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגומר". הרבה בקשות גאולה סמוכה אליהם בקשת נקמה. את המקורות הרבים ניתן לראות את במאמר של יובל שאת חלק מהמקורות הסביר בצורה קיצונית אבל העיקרון שמחבר בין בגאולה לאומית לנקמה מצוי בחז"ל ובדורות המאוחרים. ומספיק להזכיר את ליל הסדר והחיבור של שפוך חמתך לליל הסדר. ברור שבהיבטים הטהורים של הגאולה והנקמה אין קשר בינהם. אבל בהרבה מקומות ביהדות ובחברותיה יש קישור בין שני המושגים. היות ובסכין מילה אנו עוסקים אני מבין את הקישור. העלת לי רעיון לבדוק מה קורה בפיוטי המילה שנפוצו בימה"ב האם שם יש התייחסות לנושא הנקמה."

בשבלב הזה של הדיון, הצעתי פירושו של רש"י על תה' קמ"ט, כי אני חשבתי שזה יבהיר את הדיון:
"משפט כתוב – ונתתי את נקמתי באדום וגו' (יח' כה,יד) ואם תאמר: עדיין לא נולד יחזקאל כשאמר דוד זאת?! נתנבא דוד על קץ הגאולה, וכשיבוא הקץ, כבר כתוב הוא המשפט זה ימי…ם רבים." אבל אביתר מרינברג ביקש ממני פירוש רש"י על רש"י ושאל על מה זה יכול להבהיר את הדיון שלנו.

אנסה להסביר, כי מרגע זה, משתתפי הדיון לא המשיכו לכתוב והדיון הסתיים. רש"י מתייחס למזמור השלם ושואל את עצמו לאיזה "משפט כתוב" מדובר ואיפה הוא כתוב. הוא מביא כאן פסוק מיחזקאל כה,יד בו מדבור על נקמת אדום. הוא נמצא מול בעיה של אנכרוניזם בגלל שדוד שחיבר את המזמור קודם ליחזקאל. והוא פתור את הבעיה בטענה שדוד התבטא בתוך הנבואה. אבל זה לא מה שעניין אותי. המעניין הוא שהוא מייחס את פסקו זה של תה' קמ"ט לאדום. אדום הוא דוגמה מצטיינת של עם זר שכולו נתגייר תחת כחו של צבא יוחנן הורקנוס הראשון בשנת 129 לפנה"ס. ואפילו שייתכן והאדומים כבר מלו את זכריהם, אי אפשר לחשוב שגיורם נעשה דרך המילה, לפחות סמלית כפי שעושים עוד בימינו לזכר שנימול בגלל סיבות רפואיות. לא ברור מדוע רש"י מייחס את המשפט הכתוב של נקמת הגוים שנמצא בתה' קמ"ט דווקא לגיור אדום. אבל סביר להניח שיוצרי סכין המילה בו כתוב "לעשות נקמה בגוים" ידעו את פירוש רש"י לפסוק (פירוש רד"ק אינו שונה בהרבה מזה של רש"י). על כל פנים אפשר למצוא שם ברמז קשר בין נקמה לגוים והמילה. אם יש למישהו פתרון או חלקי פתרון להציע לנו, שלא יהסס להוסיף תגובה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, יהדות, תמונות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s