תגובתי על מאמרו של מינרבי: הוותיקן מסית פרס משבח.

להלן מאמר מעניין יצחק מינרבי, בכי לשעבר ממשרד החוץ, מומחה ליחסי ישראל והוותקין.

מעניין לקרוא במאמר מסכם כזה את אוסף השגיאות שעשה האפיפיור בנדיקטוס ה-16 מאז עלייתו על כיסא פרטוס-כיפא. אני צריך להדגיש שהגשתי את ביקורתי כמעט לגבי כל האירועים המוזכרים כאן על ידי מר מינרבי. אספתי אפילו הצהרות יותר חמורות שהוא נשא במסגרת ביקורו בארץ. כשהוא יצא מהשטחים "שאלוהים יברך את העם הפלסטיני", במחנה הפליטים עיידא "אלוהים יברך את עמו בשלום", בדרשתו בכיכר האבוס בבית לחם "אתם העם הנבחר מאת האלוהים בבית לחם", ולפני מחמוד עבאס "אני מבקש לכל העם הפלסטיני את ברכות והגנת אביכם שבשמיים".

כמובן, ההצהרות של מונס' בוטרוס שייכות רק לו ואין דחייה רשמית שישראל אינו העם הנבחר. אי אפשר לומר שהכנסיה הקתולית שינה את עמדתה הרשמית כלפי היהודים מאז מועצת הוותיקן השניה. רק אפשר להסיק שעם האפיפיור בנדיקטוס ה-16, אין עוד טענות כאלה שפרחו בימי קודמו יוחנן פאולוס השני, הוא שטען ש"ברית העם יהודי לא בוטלה מעולם". ויש גם בלבול גדול בין התחום התיאולוגי והפוליטי לטעון פתאום שהעם הפלסטיני היה לעם נבחר גם הוא. זה עוד יותר טיפש כשקוראים את המקרא: לפלסטינים אין קיום הן בתנ"ך הן בברית החדשה. אין להם שום תפקיד תיאולוגי כפי שמוכר לעם ישראל, לפחות מאז מועצת הוותקין השניה, בהכרזה המקודשת לדתות לא נוצריות. במסמך הזה, היהודים מקבלים מקום מיוחד כנושאי הברית הראשונה שלא בוטלה.

בלבול הסגנונות מדאיג מאוד. היינו מחכים לאפיפיור לשמור על חובתו להתבטא בתחום התיאולוגי בלבד. ופעמים רבות, מזכירים את הנימוק הזה בהרבה נושאים כנימוק מקודש: הרי הפאיפיור מתבטא רק בתחום התיאולוגיה.

בתחום הדיאלוג עם ישראל והאסלאם, כנראה שיש גם סיבות פוליטיות ברורות מתחת להצהרותיו. וכנראה שהדאגה הראשונה שלו היא לשמור על שלמומם של הנוצרים בארצות אסלאם. ולמטרה זו, אין עוד תיאולוגיה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על תגובתי על מאמרו של מינרבי: הוותיקן מסית פרס משבח.

  1. אלכס הגיב:

    ניקולא, נדמה לי שהנקודה האחרונה היא המפתח להבין את הההצהרות האלה: המטרה היא (בהעדר כוח של ממש לכנסייה) לדאוג לשלומם של הנוצרים בהמזה"ת.

    • אני חושב שאתה צודק, האפיפיור דואג על צאן מרעיתו במזה"ת ומנסה לא להרגיז את המוסלמים, אפילו לנסות להרגיע אותם. רק שהוא היה יכול לעשות פעולת הגנה לנוצרים בלי להיכנס בתחום התיאולוגי של עם הנבחר וכולה. לפחות, כשמצטטים מזמור תהלים, ידוע היטב על היהודים, ,"השם יברך את עמו בשלום" בכוונה ליהודים, חשוד להתאים אותו מייד על הפלסטינים. בעצם אין לי שום בעיה שהאפיפיור יבקש מאת ה' ברכות גם לפלסטינים כי הרי כל אדם צריך את ברכתו ואורו של האל. אבל לא שמענו דברים חמים דומים, אותם ציטוטים מהתנ"ך, לכיוון היהודים במסגרת ביקורו לארץ. לא שמענו אותו סוג של נאום מפיו של קודמו יוחנן פאולוס השני כשהוא ביקר בארץ בשנת אלפיים. זה אכן אכזב את הנוצרים הפלסטינים בגלל שהוא נתן חשיבות גדולה מאוד ליהודים, אז אפשר שבנדיקטוס ה-16 איזן את נאומיו בכיוון ההפוך.
      אני מכיר כמרים נוצרים מעורבים בדיאלוג עם היהדות בדרגה גבוה, והגיע לאוזניי שהם כועסים על התנהגותו של האפיפיור הנוכחי ושזה יקשה על היחסים בגלל שהוא פוגש את היהדות ולא את היהודים. אני לא משוכנע שיש אצל האפיפיור הנוכחי חוש חריף בתלום הגיאופוליטיקה והסכסוכים, לפחות אם משווים אותו לקודמו שהוא היה יותר נביא מתיאולוג. חבל שבנדיקטוס מנצל כל מצב להעניק שיעורים תיאולוגים כי ישנן שאלות רבות שפותרים אותם לא דרך התיאולוגיה. לראות את היחסים ההומנים רק בצינור התיאולוגיה הוא דבר חלקי. מה עם ההיסטוריה וכל מיני מישורים של המחשבה האנושית?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s