המרטירים הנוצרים בעיראק

לפי טרטוליאנוס, אחד מאבות הכנסיה הראשונים (150 – 230), "דם המרטירים הוא זרע של נוצרים". בעקבות הפיגוע בכנסיית ההצלה הנצחית של בגדד שביצע ארגון הטרור אל-קאעידה, בכירים מהכנסיה הקתולית במזה"ת, ובפרט מישראל, הגישו עצומה ברחבי העולם הקתולי על מנת שהוותיקן יכריז מייד כקדושים ומרטירים את 58 הקורבנות, וביניהם שני כהני דת.

בזמן שהגיע אלי טקסט של העצומה, אני מקבל מחבר קישורים לשני מאמרים על נושא הנוצרים בעיראק. הראשון מגלה היסטוריה של השפה הארמית ומספר הרהורים על צורך מדינה נוצרית במזה"ת המקבילה למדינת ישראל ליהודים, ושפתה ארמית. השני קושר את רדיפות היהודים בשנות השבעים לאירועים הנוכחיים נגד הקהילה הנוצרית בעיראק. אני צריך להודות שתגובתי האישית לפיגוע הכנסיה בבגדד היתה מיידית ובכיוון אחד: כתבתי אז מאמר בצרפתי בו אני קורא להקמת מדינה נוצרית במזה"ת ושפתה תהיה ארמית. אני קורא לחידוש השפה ארמית ולתמיכה בשארית האוכלוסיה הנוצרית ששמרה בשימוש שפתה העתיקה בחיי היומיום. יש בצפון פריס קהילה קתולית דוברת ארמית שהתחילה להגר מעיראק בעיקר בשנות התשעים של המאה הקודמת. היה לי מזל להכיר כמה צעירים כשדים בשנת 1998, במסגרת פגישה של צעירים קתולים. גיליתי אותם במקרה, כשאחד מהם קרא לחברתו הנמצאת רחוקה בכנסיה ובגלל שהוא לא שמע את תגובתה, פנה לחברו ואמר: "מה היא אמרה?" (בדיוק מילים אלה בארמית). בתקופה הזאת, כבר ידעתי מעט עברית, והבנתי את המשפט, ואז פניתי לבחור ושאלתי: אז אתה לא ערבי? איזו שפה אתה מדבר? כי היות ואני יודע קצת עברית, הבנתי את מה שאמרת. כך התחיל שיחה מעניינת על קירבת שתי השפות. הוא לימד אותי לקרוא בכתיבה הארמית הסורית שהם משתמשים בספריהם. קראנו ביחד ב"סידור" שלו ובספר שירים שהוא הביא, למדתי שירים ארמיים, וביניהם "מרן ישוע" (ללא פתח תחת העי"ן, מבוטא יִשוּ ).

רגיל לאמר שהנוצרים המזרח-תיכנוים הם ערבים. אבל זה לא נכון. יש להם זהות תרבותית ולשונית ספציפית שצריך להחזיק ולעודד. תמיכה והחיית השפה צריך להוות את הצעד הראשון להצלה, בדיוק כפי שאליעזר בן יהודה התחיל מנגינון שהעלה את השפה העברית לרמה של שפה מושלמת, שמשתמשים בה לצורך חיי היומיום עד לחיבור התיזות האקדמיות ותעשיית ההיי-טק.

יש לציין שהתקשורות לא-נוצרית בצרפת אינן מעוניינות לשום תמיכה בנוצרים העיראקים או מזרח-תיכונים בכלל. כמובן, פורסמו בטלוויזיה תמונות הטבח בכסניית בגדד, אבל הפגנת התמיכה שאורגנה בפריס שבועיים אחרי האירועים לא זכתה לאף הזכרה הן בחדשות הטלוויזיה הן בדף הראשון של היומנים. רק אינטרנט נשמר מקום יוצא מן הכלל בו המיעוט הדתית-קותלית הצליחה להביע את אי-הסכמתה לתקשורות שאינן רוצות "לשאת פנים" ולעשות הבדל בין קורבנות (נוצריות ומוסלמיות). לשם שיוויון הזכויות, האינטליגנציה העיתונאית הצרפתית מסרבת להעניק את תמיכתה לנוצרים במזה"ת.

לא כך המצב אצל הקתולים הדתים שחשים קירבה מיוחדת לאחיהם המזרחים. רק שהקתולים המאמינים נשארים מיעוט בתוך אוכלוסיה אטיאיסטית שלא אכפת לה גורל הנוצרים בכלל ובמזה״ת בפרט. המיעוט הנוצרית בצרפת מגיבה עם המנטליות שלה ועם האמצעים המעטים שלה. אנחנו עדיין לא בתקופת מסעי הצלב. לכנסיה אין כח פוליטי להגן על צאן מרעיתה. היא משתדלת להזכיר בצורך ל"חופש הדת" בכל מדינה, ובכוד זכויות הנוצרים באשר הם בני אדם. בעצם, אין לה ברירה חוץ מלמנות את מספר המרטירים ולקוות לימים טובים יותר.

אין טיפת ניסוי להגיב באופן תרבותי-לשוני ולא פוליטי. אנסה להסביר מדוע, לדעתי, אין לכנסיה תיאולוגיה שמאפשרת תגובה יעילה והכוללת היבטים תרבותיים-פוליטיים. המשך יבוא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כנסיה, נצרות, קתולי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s