מונסניור בוסטרוס בסינוד המזה״ת: "אין עוד עם נבחר". הרקע התיאולוגי שמאחורי הצהרה זו.

מונסניור קיריל סאלים בוסטרוס הצהיר במסיבת עיתונאים בתום הסינוד של הכנסיה הקתולית למזה״ת: ״אנחנו הנוצרים לא יכולים לדבר על ארץ מובטחת לעם היהודי. אין עוד עם נבחר. כל איש ואשה נהיו לעם הנבחר.״

הצהרה כזו צורמת מנוגדת להצהרות הרשמיות שפורסמו על אותו הנושא מאז מועצת הוותיקן השניה.

בהצהרה המרכזית של המועצה על יחסי הכנסיה עם היהודים Nostra Aetate, אפשר לקרוא: ״נכון הדבר שהכנסיה היא עמו החדש של אלוהים, אף על פי כן, לא ניתן לדבר על היהודים כדחויים או מקוללים, כאילו הדבר נובע מכתבי הקודש״. עוד יותר ברור הכתוב ברשימה למצגת נכונה של היהודים בקטכיזם ובדרשות: ״תמידיותו של עם ישראל (בזמן שעמים קדומים רבים נעלמו ללא השארת עקבים) היא עובדה היסטורית ואות להתפרש בתכנית האלוהים. בכל מקרה, יש להיפטר מהמושג העתיק של העם המעונש, המשמש לנימוק חי לצורך האפולוגטיקה הנוצרית. הוא נשאר העם הנבחר, עץ הזית הטוב שעליו הורכבו ענפי זית הבר של גוים״.
מובן מהטקסטים האלה שבוטלה תיאולוגיית ההחלפה בכנסיה. לפעם הראשונה בהיסטוריית הכנסיה הוראתו של פאולוס באגרתו אל הרומאים מפורשת במשמעות של תיאולוגיית ההרחבה. בעבר, אבות כנסיה מסויימים כגון אפרחאת החכם הפרסי, פרשו את אגרת הרומאים והסיקו ממנה שאין עוד עם נבחר. תיאולוגיית ההחלפה של אפרחאת ידועה היטב אצל קהילות המזרח ונראה שהיא משמשת רקע תיאולוגי לדבריו של מונס׳ בוסטרוס. עובדה היא שהוא לא טוען שהנכנסיה היא החליפה את עם ישראל אלא כל בני אדם. זה מזכיר את הרטוריקה של אפרחאת: העמים החליפו את העם. בזמן שאבות הכנסיה של נצרות מערב, כגון אוגוסטינוס, מפתחים חזון בו הכנסיה מהווה מושג מודגר היטב והוא הגוף המחליף את עם ישראל.

אפרחאת והפרסים