סינוד הכנסיה הקתולית במזה"ת

סינוד הוא כנס של הגמונים קותלים על נושא מיוחד או מאזור מיוחד על מנת לנהל שיחות ולפתור בעיות. בימים האחרונים הוקם ברומא סינוד למזרח התיכון: בכירים קתולים עלו ממדינות ערב ומישראל ונוהלים סביב לאפיפיור קבוצות עבודה והרהור על מצבם של הנוצרים בתוך החברה המוסלמית והישראלית.

יש להדגיש שביקורת ישראל היא קלה מאוד בפיהם של המנהיגים הנוצרים הערבים. בין הראשונים שכבר נשאו דברים, הפטריארך של אלכסנדריה שבמצרים, אנטנוניוס נאג'יב, ביקר בחריפות את תיקון חוק האזרחות שהוחלט אמש: ללא נאמנות למדינה אין אזרחות. ההגמון השתתף לאותו סוג של הצהרות של אויבי ישראל על הנושא. בד בבד,טען הפטריארך את נאמנותו לצד הפלסטיני. בנאומו, הוא גם הציג, לעדתי בטעות, את הנאמנות למדינת ישראל כמנוגדת לחופש הדת, כאילו ישראל היא מכריחה את הנוצרים להתגייר כתוצאה גשמית לנאמנות למדינה. כל הצהרות אלה לא מתאימות למי שמתיימר להביא איזון ועידוד הדיאלוג למען השלום בין שני הצדדים. דווקא היינו מחכים לפחות תמיכה חד-צדדית.

עם זאת, צריך להודות על קיום צעדים חיוביים מצד הוותיקן שארגן את אירוע: יתפרסמו דו"חים ממעשי הסינוד באתרו הרשמי של רדיו-ותיקן לראשונה בלשון הקודש. יוזמה זו התגשמה מתוך שיתוף פעולה עם חברים דוברי עברית מהקוסטודיה של ארץ הקודש. תופעה זו מהווה אות מכריעה שמדינת ישראל נחשבת כמציאות מחייבת במזה"ת.

הסימן של הסינוד עצמו מכיל את שמותן של המדינות המשתתפות, ובהן אפשר לקרוא מילולית "ישראל" ו"שטחים פלסטינים", שמות מתאימים למציאויות הפוליטיות כפי שהן, ללא שום אידאליות במינוח הגאוגרפי כפי שרגיל לשמוע בחוגים הקתולים, ודווקא ברדיו הוותיקן ודבריהם של קתולים מזרח-תיכונים רבים: תדיר לשמוע ישראל נהפכת למיטב המקרים ל"ארץ הקודש" ולפעמים לפלסטין פשוט.

בסכום, אפשר לראות במספר אירועי הסינוד סימנים מעניינים על איך החברה הישראלית נחשבת מבחוץ, ובמיוחד מנקודת מבט נוצרית שהיא מנסה להיכנס בדיאלוג אבל מזדהה עם הצד הערבי. מסקנה ראשונה היא שמעבר לשקרים האובייקטיבים על התוצאות של תיקון חוק האזרחות, האופי היהודי-דמוקרטי נחשב לסתירה פנימית של החברה הישראלית. המסקנה השניה היא שתחיית השפה העברית מהווה עובדה תרבותית ולאומית שאי אפשר לברוח ממנה ושהעולם הנוצרי מתייחס לה באופן חיובי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נצרות, קתולי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על סינוד הכנסיה הקתולית במזה"ת

  1. אליצור סגל הגיב:

    לק"י
    התיקון לחוק ההאזרחות המוצע קובע שעל מתאזרחים חדשים להביע נאמנות למדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
    למען האמת לדעתי יש לחייב כתנאי לקבלת זכויות אזרח במדינה נאמנות למדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
    ההתנגדות לכך מוכיחה שגם כיום יש ויש צורך להדגיש את היותו של העם היהודי עם – ולא רק דת, ושמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ולא מדינת כל אזרחיה.
    אליצור

    • שלום אליצור,

      אני מבין היטב את ההשקר של תיקון חוק זה ואין לי ספק ששינוי זה לא נוגע בחופש הדת אלא במימד הלאומי ב"לבד". תחושתי היא שהנוצרים הערבים לא קיבלו לעצמם את המצב החדש שנוצר עם הקמת המדינה, אלא חיים בנוסטלגיה של האימפריה האותמנית, ואם לא בנוסטלגיה אז לפחות עם דגמי המחשבה שאימצו מתקופה זו. במונחים אחרים: חיים נוצרים בתוך מדינה יהודית הם דבר חדש יחסית וקשה מדי לבלוע כי זה מבקש מהם שינוי עמדה פנימית חשובה. אם הבנתי את הנוצרים הערבים היטב, לפחות בנאום, הם מעדיפים את עול הרדיפות המוסלמיות מאשר חופש הדת והכרה במדינה יהודית. יש מכשולים תאולוגיים שמונעים אותם מלקבל את העובדה של מדינה יהודית ריבונית בארצה, וזאת בגלל ההוראה בת מאות שנים על גלות היהודים בגלל המיתתם את ישוע, ואולי גם מכשולים מסוג של תסמונת סטוקהולם.

      מדוע הפטריארך הופטי הזה הבין את תיקון חוק האזרחות כאיום לחופש הדת? כנראה בגלל שהוא חושב במונחים של שייכותו ללאום הערבי כזהות ראשונה ושאי אפשר להפריד מזהותו הנוצרית. המגע של הנצרות עם האסלאם במזרח גרם לה לחשוב את הגדרת זהותה באופן גלובלי, דתי-לאומי, כפי שיש באסלאם, ובמידת מה ביהדות.

      לכן, אין רק אתגר מצד יהודי להגדיר איך מקליטים בחברה יהודית מרכיבים נוצרים נאמנים לאופי היהודי של המדינה, אלא גם תרומה גדולה לנצרות מזרח-תיכונית בתחום הגדרת עצמה, ובמידה מסויימת בגילוי מחודש של אוניברסליזם ההוראה הנוצרית שמטרתה לאמץ כל תרבות כהתבאטות אמיתית של האמונה. האתגר הוא פשוט ללבוש את הקודים ואת היסודות של התרבות והלאומיות הישראליות, דבר שהיה קלה יותר באופן תיאוריטי כי מדובר למצוא מחדש את התרבות שראתה את הולדתה של הנצרות.

  2. אלכס הגיב:

    אין שום ביטחון שמה שאמר הפטריארך נג'יב ( ניקולא, האם הוא קתולי או קופטי?) משקף באמת את עמדתו:
    1) מעניין שקופטי מדבר על ישראל (אם זה היה פלסטיני לפחות היה אפשר להבין )בעוד במצריים לא נותנים לנוצרים לבנות כנסיות.
    2) התבטאות כזאת משקפת את העמדה הערבית המסורתית ולא הנוצרית, קרי סירוב מוחלט להכיר בעם היהודי ולא כדת גרידא. מובן שאין לו שום בעיה להכיר במצריים שהיא כידוע "גומהורית מצר אלערבייה" (הרפובליקה הערבית של מצרים).
    3) גם בכינוס כזה , אשר לכאורה מוקדש כולו לעניינים דתיים, לא נפקד מקומה של פוליטיקה וכל נציג נוצרי מארץ ערבית צריך להיות "יותר קדוש מהאפיפיור" ולשבח את הלאומיות והמשטרים הערביים.

    • שלום אלכס,

      דבר ראשון, קופטי אינו מושג שמנוגד לקתולי. קופטי זה בעצם מנהג ליטורגי וארגון היירכי שמוצאו במצרים (קופטי מאותו השורש כמו אגיפטו, Egypt), אבל יש קופטים אורטודוקסים (לא קשורים לאפיפיור) וקופטים קתולים (בנאמנות רבה לאפיפיור). במקרה שלנו, מדבור כמובן בפטריארך קופטי קתולי.

      אני מבין את כל ההערות שלך, ונראה שהצופה היהודי בסינוד, הרב דוד רוזן, הביע דאגות ושאלות דומות בנאומו אתמול . לדעתי, הוא פירש בנכונות את כוונות תיקון חוק האזרחות כפי שציין אליצור, כלומר בהבנת המילה "יהודי" במשמעות לאומית יותר מדתית. באשר להבעה ציבורית של הפרטיארך הזה שנראה לאמץ את העמדה הרשמית של הערבים בלבד, אני לא בטוח שצריך לראות את זה רק פן חיצוני שמתנגד לעמדה פנימית שהוא לא רוצה או לא יכול להגיד בפומבי. יכול להיות שאנחנו מול תופעה של חיקוי הדתות הלא-נוצריות, אסלאם ויהדות, שהיא הענקת חשיבות יתירה למימד הלאומי, ואפילו מקום ראשון ביחס לאמונה הפנימית. לפי דעתי, מדובר בתופעה חברתית מיוחדת למזרח בו הנטיה המערבית לחשוב את חיי האדם רק במונחים של אינדיבידואליות כבר לא הגיעה.

      כך נראה לי ההבדל בין נצרות ארצות מערב לבין נצרות מזרחית: יש תפיסה שונה של מקום האינדיבידואל ואפילו מנגינוי מחשבה של שני הפנים האלה של הנצרות שונים מאוד. לנוצרי המערבי יש מגמה לחשוב את עצמו קודם כל כיחידה, אז כי הנוצרי המערבי רואה את עצמו כמרכיב מהחברה ובצורה מסויימת אינו יכול לחשוב את עצמו בלי החברה הזאת.

      במסגרת זו, הקמת מדינת ישראל מהווה שינוי פרדיגם ענק אצל הנוצרים המזרחים. לא רק בגלל שהם צריכים לעזוב את החברה המוסלמית אשר כלפיה הם עשו מאמצים גדולים בעבר על מנת לשרוד ולהמשיך לחיות, אלא גם כן בגלל שהחברה הישראלית מביאה איתה חלק מהערכים של המערב, וביניהם המחשבה העצמית והאינדיבידואלית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s