היום החשוב בשנה

תתארו  לעצמכם יהודי נאסר בבית הכלא שמרשים לו לצאת לבית כנסת רק יום אחד בשנה. באיזה יום בשנה הוא צריך לבחור, לפי ההלכה? יום שבת, יום הכיפורים, ראש השנה, או אחר?

Captaזו היתה שאלה שהובאה לדיון בקיר פייסבוק של אחד החברים שלי בימים הקרובים ליום הכיפורים, השנה. והנה תשובה מאוד בולטת מתוך "שאלות ותשובות" של רבי דוד בן שלמה בן זמרא, רב ספרדי מהדור של גירוש ספרד במאה ה-15.

שו״ת רדבז חלק ד סימן יג (אלף פז) :

שאלה ראובן היה חבוש בבית האסורים ולא היה יכול לצאת להתפלל בעשרה ולעשות המצות והתחנן לפני השר או ההגמו ולא אבה שמוע להניחו זולתי יום אחד בשנה איזה יום שיחפוץ. יורה המורה איזה יום מכל ימות השנה יבחר ראובן הנזכר ללכת לבית לבית הכנסת?

תשובה הנה ראיתי אחד מחכמי דורנו בתשובה דבר זה צלל במים אדירים והעלה חרס בידו ועל יסוד רעוע בנה יסודו. בתחלה כתב דעדיף יום הכפורים ואחר כך החליפו ביום הפורים משום מקרא מגילה ופרסומי נסא דבעינן עשרה. ואין ראוי לסמוך על דבריו. אבל מה שראוי לסמוך עליו הוא דאנן קימא לן דאין מעבירין על המצות ואין חולק בזה כלל הלכך המצוה הראשונה שתבא לידו שאי אפשר לעשותה והוא חבוש בבית האסורים קודמת ואין משגיחין אם המצוה שפגעה בו תחלה היא קלה או חמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות וזה פשוט מאד אצלי.

מכאן לומדים שעדיף לקיים מצוה קטנה היום מלחכות למצוה גדולה בעתיד, כי אולי  אלוהים לא יתן לחיות עד היום הגדול שאמור לקיים בו מצוה יותר גדולה. למרות שהרדב"ז לא מציין את הפסוק במפורש, נראה שיסוד הרהור נובע מפתגמו של בן עזאי במסכת אבות:

אבות ד,ב

בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה, וברח מן העבירה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, יהדות, ספרות חז"ל, פילוסופיה | כתיבת תגובה

בקרוב אני אחזור

שבע וחצי בערב, אני חוזר הביתה. כמעט כל יום, בוקר וערב, אני שומע את גלי צה"ל באייפון שלי. האינטרנט הנייד מאפשר לי לקלוט כל תחנת רדיו ודרך מכשיר קטן הנקרא FM טרנסמיטר, מכשיר הרדיו הרגיל של הרכב משדר את האייפון דרך יציאת האוזניות. אחרי חדשות הערב של ערוץ 2, אני שומע שירו של עידן רייכל "בקרוב אני אחזור".

איזה שיר יפה למי שחוזר הביתה… רק הופתעתי לשמוע את הפועל "אחזור" בסגול בהעבה הראשונה. רגילים לשמוע עם חטף פתח כמו לצורה "תחזור". בדקתי ב"לוח הפעלים השלם" של שאול ברקלי שמאשר את הצורה אEחזור. דפדפתי קצת ברשת וגם מצאתי מאמר מעניין על טעויות הבעה שרגיל לשמוע בעברית בת זמננו. קריאה נעימה!

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

האם חלומו השני של יוסף התקיים?

בבראשית ל"ז יוסף חולם שני חלומות, הראשון בו נרמז שאחד עשרה אחיו משתחוים ומכניעים לו, והשני שמוסיף השמש והירח המסמלים את יעקב אביו ורחל אמו לחוג המכניעים ברך.

ו וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם:  שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.  ז וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.  ח וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו.  ט וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי.  י וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ:  הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה.  יא וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר.

בפרק מ"ו מסתבר שרק החלום הראשון באמת התקיים. אז איך להסביר את זה מבחינת פשוטו של מקרא? שאלה פתוחה שאשמח לקבל תגובות עליה. בינתיים מצאתי מאמר מעניין מאת הרב יוסף דב סולוביצ'יק.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יהדות | כתיבת תגובה

ז'יברני, תמונות מגנות בית קלוד מונה Giverny, jardins de la maison de Claude Monet

פרח

עץ ערבה

 

אנייה באגם

נהר

תמונה | פורסם ב- מאת | כתיבת תגובה

שטיסל

shtisel

אין לי טלוויזיה בבית. אני משוכנע שמניפולצייית ההמונים עוברת דרכה, ולא בעיקר בהסברה  של יומני האקטואליה. אני מודאג יותר מהסדרות שמהוות כראי מעוות של החברה, לא הבחרה האמיתית אלא החברה כפי שהאליטות רוצות שנייצג אותה. "רוח הזמן" שהיא רוח המודרניות וכל השטויות האלה. עד לפני חודשיים לא היתה לי הזדמנות לבדוק בעצמי מה זה סדרת טלוויזיה, ורק הבנתי שהן תופסות את מוח של אשנים כששמעתי קולגות בקפה מדברים על מה שראו אמש בטלוויזיה ושקנו  את העונה העשירית של סדרה זאת או אחרת.

עכשיו, אני יודע בעצמי מה זה סדרה. במקרה, נפלתי על הפרק הראשון של סדרה ישראלית שהתחילה השנה, והיא סיפורה של משפחת שיטסל, משפחה חרדית מירושלים. האמת שרציתי לבדוק בעצמי לא בדיוק בגלל שזה סדרה אלא בגלל שראיתי בה הזדמנות לתרגל קצת עברית וגם כן להבין יותר עולם שאף פעם לא יכולתי להגיש אליו, המגזר הדתי חרדי.

את 12 פרקים של העונה הראשונה אפשר להסתכל בקישור הבא:

https://sites.google.com/site/directvshow/movies/hwdhllkwtrt-7

הסתכלתי בכל העונה הראשונה. עכשיו, אני מבין יותר טוב מה זה סדרה ומדוע האנשים כל כך משוכים עליהן ומדברים תמיד עליהן בקפה. כל פרק בנוי בצורה שנותנת חשק לדעת מי יקרה אחר כך, ולכן להסתכת בפרק הבא. אני לא יכול לתאר לעצמי כמה רחוק או קרוב התיאור של העולם החרדי שבסרט הוא נאמן או מלאכותי, מה סביר ומה לא. הופתעתי מאוד מהשפעתו של היידיש בחיים של הדוסים האשכנזיים. לא רק שהקשישים עדיין מדברים יידיש, אבל נותרו אצל הצעירים ביטוים וקונצפטים שלמים מהתרבות הזאת.

פעם, בתי הבכורה ראתה שאני מסתכל בשטיסל והיא רצתה להבין מה העלילה של הסדרה. מתוך הניסוי שלי להסביר לה מהן העלילות המרובות, הבנתי שאכן יש סובטיליות פסיכולוגית יותר ממה שחשבתי במבט ראשון. מתחת לתיאור העולם הספציפי הזה, ישנן שאלות יותר אוניברסליות הנוגעות לכל חיי האדם, אהבה וחופשות, עבודה, משפחה, יחס האדם לנפטרים ולאחר.

פורסם בקטגוריה יהדות, ישראל, סיפורים | 4 תגובות

שומרים לילה

20130601-132455.jpg
בהגדה של פסח של גולדשמידט מצאתי הערה מעניינת על המילה ״שמורים״:
המלה שמורים באה במקרא פעם אחת בלבד. Samara בערבית=השתעשע בלילה. הבדויים יושבים בלילות בפתח אוהליהם ומספרים וזה נקרא samaroun.

לאור הערתו של חברי מנחם מסינה, אני מפרסם כאן מוסף באוגוסט 2014. מנחם מזכיר לי את נקודות הבאות:

– בראש הראשונה, פסוק המקרא בו מופיעה המילה "שימורים", שמות י"ב מ"ב. לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. והוא ציין מאמר המיחוס לליל שימורים http://www.hebrew4christians.com/Scripture/Parashah/Summaries/Bo/Leil_Shimurim/leil_shimurim.html

– מנחם מסינה ציין שאין תועלת להזכיר את השורש הערבי כי הרעיון כבר קיים במושג המקראי, לא רק במילה שימורים אלא משמר. ובעיקר, יש ללמוד ממאמר הבא http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0014_0_13998.html על מעמדות ומשמרות במקדש.

– הוא מזכיר את הביטוי "יין שימורים" כתדיר בספרות חז"ל ואולי למושג זה רומז האוונגליון של מתי כ"ו כ"ט.

 

בעקבות הפגנות ענקיות נגד נישואים חד-מיניים בצרפת, הוקמו בספונטניות קבוצות אי-אלימות של ״שומרים לילה״. מדליקים נרות שרים שירים וקוראים טקסטים פילוסופיים. מטרתם לעורר את התודעה הפוליטית של האזרחים ולהגן על ערכי האנושות הביולוגית: המשפחה אב-אם-ילד נגד פונדקאות וכל אמצעים מלאכותיים נגד הביו-אנושות.
הם שומרים על ערכים אלו בהיותם שומרי לילה במובן שגולדשמידט מתאר.

תמונה | פורסם ב- מאת | כתיבת תגובה

ידידה בבית ג'מאל

כשאני מסתכל בסטיטסיקות בבלוג זה, אני חושב לפעמים שאני כותב רק בשביל עצמי. פחות אנשים מעוניינים בהרהוריי האישיים מאשר במידע שהייתי רגיל להסוף באתר "קתולים" שניהלתי בעבר ושהפסקתי להוסיף בו שום תוכן. יש הרבה ישראלים, בעיקר חילונים שמחפשים מידע על הנצרות בכלל וקתוליות בפרט שנופלים על אתר קתולים זה, ועכשיו שדוד נויהאוס הקים אתר משלו, אתר רשמי לקתולים דוברי העברית בישראל, אין לי שום אינטרס להמשיך.

ללא קשר עם זה, הגעתי הבוקר לעבודה, ובזמן ההליכה בין הרכב לבניין, פתאום חשבתי על בחורה שהייתי איתה בגמנסיה. מדוע בזמן הזה בדיוק? אני לא יודע. אולי עשר שנים או יותר שלא חשבתי עליה. אם כבר גוגלתי מספר רב של חברים מימי קדם ומצאתי אותם בפייסבוק או ברשת חברתית צרפתית כל שהיא, עדיין לא בא לי לדעת מה החברה הזאת נהפכה. התחלתי לגגל אותה ולא מצאתי כלום. היתה לי כוונה לעזוב את החיפושים, לפעמים גוגל נכשל – כשאין מידע אין מידע- כשבא לי להוסיף גם את עיר מגוריה למילות-מפתח. התוצאות הפתיעו אותי עד מאוד: היא נזירה במנזר בית ג'מאל שבבית שמש. יש שם מנזר לאחות צרפתיות ובלגיות ומיוחס למסדר "האחיות של בית-לחם".

קראתי מספר דברים בוויקיפדיה על מנזר בית ג'מאל,ולמדתי משם ששם המקום על שם רבן גמליאל נקדימון שהיה נשיא הסנהדרין ביבנה ונקבר במקום. תמונות יפות אפשר למצוא בבלוג זה.

איך בחורה יפה שעתידה לכאורה להתנשא ולהקים משפחה קתולית נהפכה לנזירה? זאת שאלה שמטרידה אותי למרות שאני מכיר היטב את התשובה. בזמן היותנו בגמנסיה,היא דיברה לי על נסיונה הרוחני החזק. למזלי, היה קורה לי דבר דומה והייתי יכול להבין אותה: סוג של נסיון סמוי לעיני העולם המודרני, ובעיקר לעיני התלמידים האחרים. זאת פגישה עמוקה עם ישוע המשיח הקם מן המתים. פגישת אור. תחושה עזה ואינטימית מאוד שמייסדת את כל החיים של בן אדם ושמובילה אותו לקום ולעקוב בעקבות המשיח.

Céc

פורסם בקטגוריה נצרות, קתולי | 2 תגובות